מדריך כשרות בורנה

יהודים עברו להתגורר בעיר ורנה בראשית המאה ה-19, עם תום שלטון האימפריה העות'מאנית באזור. היהודים שהתחלקו לקהילה ספרדית ואשכנזית עסקו בעיקר במסחר ולאחר מכן החלו לעסוק גם במקצועות נוספים כמו יצוא. בתקופת מלחמת בולגריה-סרביה (1885) השתתפה הקהילה היהודית של ורנה יחד עם קהילות יהודיות מערים נוספות, במימון ובסיוע כספי לצבא הבולגרי. יהודים רבים התגייסו לצבא הבולגרי ונשים שימשו בתפקידים עורפיים כאחיות בבתי החולים. יהודים מורנה התגייסו לצבא הבולגרי גם כמה שנים מאוחר יותר במלחמת הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה.

הפעילות הציונית בורנה החלה בשנים הראשונות של המאה העשרים. בשנת 1902 נוסד סניף של תנועת "מכבי" עם כ-20 חברים וזמן קצר לאחר מכן הוא הפך לאחד הפעילים והמבוססים ביותר בבולגריה. מכבי ורנה סייעה בהכנת מדריכים לסניפים אחרים של התנועה במדינה. בקיץ 1910 התקיימה בורנה הוועידה הציונית השביעית בהשתתפות נציגים מבולגריה ותורכיה. לקהילה היהודית בוורנה היו שני בתי כנסת פעילים. בית הכנסת הספרדי שהוקם כבר בסוף המאה ה-19, ולצידו בית כנסת אשכנזי וקטן יותר. לקהילות היו מוסדות דת כמו חברא קדישא, ארגוני צדקה וגמילות חסדים. תיעוד היסטורי מראשית המאה העשרים מצביא על כ-2000 יהודים שהתגוררו באותה התקופה בורנה, מה שהפך אותה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בבולגריה של ערב מלחמת העולם השנייה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החליטה ממשלת בולגריה לגרש את כל היהודים שהיו בעלי אזרחות זרה. 4000 יהודים גורשו ליוון וטורקיה וחלקם מצאו מקלט זמני בורנה, בדרך אל הספינות ששטו לישראל. עם התגברות המלחמה והאנטישמיות, יהודי ורנה, כמו היהודים בשאר הערים בבולגריה גורשו מן העיר.

לאחר המלחמה התחדשה הפעילות הציונית בורנה והקהילה היהודית הקטנה החלה להשתקם. במסגרת העלייה ההמונית של יהודי בולגריה בשנות החמישים, רבים עזבו לישראל. כיום חיים בעיר כמה עשרות יהודים, ויש גם בית חב"ד פעיל.