מדריך כשרות במינכן

העדויות הראשונות על יהודים במינכן הן מראשית ימי הביניים כאשר נמצא מסמך מתועד על יהודי שהופיע כעד בבית המשפט. ממחקרים היסטוריים נראה כי במינכן של אותה תקופה הייתה קהילה יהודית גדולה עם בית כנסת ושירותי דת ורפואה.

במקביל, סבלו יהודי מינכן מהתפרצויות אלימות בעקבות אנטישמיות ועלילות דם. במאה ה-15 גורשו יהודים רבים, כאשר נאסר על יהודים להתיישב במינכן ובחבל בוואריה למשך מאות שנים. הקהילה היהודית הוקמה שוב ובאופן מאורגן רק בשנת 1750. היהודים היחידים שהורשו להתגורר במינכן היו אלה שהלוו כספים למדינה או שהייתה בהם תועלת אחרת והם קיבלו אישור מיוחד. בראשית המאה ה-19 התפרסם צו מיוחד המתיר ליהודים לחיות בבוואריה ולקבל זכויות בסיסיות. במהלך מלחמות נפוליאון גדל מספר היהודים בעיר לכמה מאות והוקמו בה מוסדות חינוך רשמיים. כמה עשרות שנים לאחר מכן כבר מנתה הקהילה כ-8000 איש.

כמו בכל שאר הערים הגרמניות, המאה העשרים הייתה עבור היהודים שינוי לרעה. יהודים רבים נאלצו לעזוב את מינכן, והעיר הפכה לקן פעיל של המפלגה הנאצית. דכאו, מחנה הריכוז הראשון, הוקם ליד מינכן ורק כמה עשרות יהודים שרדו את השואה. לאחר המלחמה, שוקמה הקהילה של מינכן באופן חלקי אך המשיכה לסבול מאנטישמיות ואף מאירוע טרור מפורסם בו נרצחו ספורטאים יהודים מישראל. כיום חיים בעיר כמה אלפי יהודים ויש בה בית חב"ד פעיל ושירותי דת.