מדריך כשרות בליסבון

במאה ה-12 הגיעו ראשוני היהודים לעיר ליסבון, במקביל להכרזתה כבירת פורטוגל החדשה. למשך כ-200 שנה, היהודים חיו בשלווה לצד הנוצרים. בסוף המאה ה-14 נכבשה ליסבון והרובע היהודי נפגע קשות. תקופה זו התאפיינה בגילויי אנטישמיות רבים. תחת שלטונו של ז'ואאו הראשון מלך פורטוגל, היהודים זכו להגנה אך נדרשו לשלם מיסים כבדים.

בתקופת גירוש ספרד, הגיעו יהודים לליסבון כדי למצוא מקלט אולם הצפיפות הקשה גרמה להתפרצות מגפה. בעקבות זאת, לחצו שליטי העיר לבודד את היהודים בגטו. בשנת 1497 הוציא המלך צו גירוש ליהודי פורטוגל ורבים אולצו להתנצר. חלק מהיהודים הצליחו להימלט ולהתיישב מחדש בסלוניקי ובאיזמיר. הקהילות של "הנוצרים החדשים" סבלו בשנים שלאחר מכן מרדיפות ואף מפוגרום מאורגן שגרם למותם של 4000 מהם. החל מאמצע המאה ה-16, החלה תקופה אפלה עבור היהודים בליסבון, עם כניסתה של האינקוויזיציה לעיר. היהודים שחלקם הגדול חיו כאנוסים סבלו מעלילות דם ומעשי הרג המוניים. בשנת 1755 החריבה רעידת אדמה הרסנית את העיר ליסבון. את המהומה ניצלו רבים מהאנוסים כדי להימלט מהעיר.

במאות שלאחר מכן, מעמדה של ליסבון כנמל ימי חשוב הביא לעיר סוחרים יהודים בעלי אזרחות בריטית שהקימו בה קהילה קטנה ובית כנסת. הגל היהודי הגדול הגיע בתקופת מלחמת העולם השנייה, אז זרמו לעיר עשרות אלפי פליטים בדרכם מעבר לים. כיום אפשר למצוא בליסבון קהילה קטנה של כמה מאות יהודים עם בית כנסת פעיל וחנות כשרה.