מדריך כשרות בקייב

כבר במאה ה-8 קייב הייתה צומת מרכזית של מסחר ומשכה אליה בעלי מלאכה יהודים. יש מסמכים היסטוריים המספרים על יהודים מממלכת הכוזרים שניסו לשכנע את ולדימיר נסיך קייב להתגייר. בגניזת קהיר נמצא מכתב מהמאה העשירית ובו בקשה מיהודי קייב לקהילות אירופה לסייע בפדיון שבויים.

במאה ה-14 קייב סופחה לליטא והיהודים קיבלו הגנה יחסית שהבטיחה את שלומם ואת רכושם. פלישת הטטרים בסוף המאה ה-15 גרמה לבריחה וגירוש של יהודים מהעיר. בהמשך חזרו היהודים לקייב אך לא לזמן רב, גזירות ת"ח-ת"ט בהנהגת חמלניצקי הביאו להרג רב וכמעט להשמדה טוטלית של החיים היהודיים בקייב. בסוף המאה ה-18 הקהילה הוקמה מחדש במקביל לחלוקתה של פולין. היהודים הורשו להתגורר ברובעים מיוחדים ורק כאלו בעלי מקצועות נבחרים. למרות הקושי, בתוך כעשר שנים צמחה האוכלוסייה היהודית לכמעט 13 אלף איש. עם זאת, הקהילה הייתה יעד להתקפות אנטישמיות שפרצו בעיר מעת לעת.

בראשית המאה העשרים צמחה הקהילה לכמעט 90 אלף איש. יהודים רבים הועסקו במפעלים בסביבות קייב, חלקם התעשרו ממסחר בסוכר והיו ביניהם גם אקדמאים ואנשי רוח. ערב מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939 חיו בעיר 175,000 יהודים (20% מהאוכלוסייה).

הגרמנים כבשו את קייב בספטמבר 1941, וכבר לאחר מספר שבועות, בסיוע מיליציה אוקראינית, חיסלו עשרות אלפי יהודים בבאבי יאר. לאחר המלחמה החלה הקהילה להשתקם ובהדרגה צמחה לעשרות אלפים. בתחילת שנות האלפיים, האוכלוסייה היהודית של קייב מנתה כמאה אלף יהודים והיא כיום מרכז החיים היהודיים באוקראינה. בעיר יש מוסדות דת וחינוך, בתי כנסת, בית חב"ד ומקומות לאוכל ומזון כשר.