מדריך כשרות בבאטומי

הקהילה היהודית בבאטומי הוקמה כנראה בסוף המאה ה-19. כמה שנים לאחר מכן, יהודים רבים נאלצו לעזוב בגלל שלא היה להם אישור רשמי להתגורר בעיר. מסמכים מצביעים שבאותה תקופה נותרו בבאטומי רק כמה משפחות יהודיות. בראשית המאה העשרים אחד ממפעלי השמן בעיר היה בעלות משותפת של משפחת רוטשילד ושל משקיעים יהודים ברוסיה. באותם השנים אוכלוסיית היהודים בעיר מנתה כמה אלפים בודדים.

על פי פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה מומחה בינלאומי לדמוגרפיה יהודית, מספר היהודים בגיאורגיה (נכון לשנת 2016) נע סביב 2,600 עד ל-6,000 יהודים. אבל מספרים אלו מטשטשים את העובדה שמדובר באחת הקהילות העתיקות בעולם.

עדויות היסטוריות מצביעות על קיומם של יהודים בשטח גיאורגיה כבר במאה השישית לספירה תחת השלטון הביזנטי. במקורות היסטוריים יש גם נתונים על הגירת יהודים לגיאורגיה בתקופה זו מארמניה ומאיראן. רדיפות קשות של הביזנטים גרמו ליהודים להימלט לחלקים המזרחיים והדרומיים של גאורגיה שנשלטו בידי הפרסים, ושם זכו ליחס טוב יותר. כאשר המונגולים הגיעו לאזור בשנת 1236, מספר גדול של יהודים ממזרח ומדרום גאורגיה עברו לאזור המערבי, שם הקימו כמה קהילות יהודיות קטנות. לאורך כל ימי הביניים היו היהודים במעמד נחות אך זכו להגנה. הכיבושים הרבים באזור גרמו לחוסר יציבות תמידית, פגעו בקהילות היהודיות וחלקם נעלמו. יהודים רבים נאלצו למכור את הרכוש או לשלם כופר תמורת הגנה.

בסופו של דבר, שלטונות האימפריה הרוסית ביטלו את חוקי הצמיתות בגאורגיה וצמיתים יהודים לשעבר עברו לערים ולכפרים, שם חיו ועסקו בעיקר במסחר. הגעתם של יהודים אשכנזים מרוסיה גרמה למתח עם היהודים המקומיים, אך בסופו של דבר מה שאיחד את כולם – היה הרעיון הציוני שהתקבל בהתלהבות רבה. הציונות הובילה להגירה של יהודים לארץ ישראל אך גם לעוינות מצד הסובייטים שלחמו בתופעה. במלחמת העולם השנייה שירתו בצבא האדום אלפי יהודים גיאורגים אך בשנים שלאחר המלחמה לא היתה כל הקלה ברדיפות. יהודים נעצרו, בתי כנסת נסגרו או נהרסו. שנות השבעים היו נקודת מפנה עבור יהדות גיאורגיה, כמעט 30,000 יהודי גרוזיה עלו ארצה בשנות השבעים ובהמשך על עוד רבים. כיום בגיאורגיה נותרה בעיקר המורשת המפוארת.